תיקון החוק

החוק בישראל היה קיים משנות ה-80 והוכנסו בו מספר תיקונים. הבעיה הייתה אכיפה. חה"כ גלעד ארדן יזם את התיקון לחוק אליו הצטרפתי בתמיכתי; המטרה שלי הייתה: שתיקון זה לא יהא עוד תיקון שלא ישימו אליו לב אלא כזה שיעורר את דעת הקהל.

מה חדש בחוק?

  1. עבירה על החוק הינה עבירה פלילית.
  2. הורחבה ההגדרה של "מחזיק למעשה", האחראי לאכיפת החוק. בעלי עסקים ומנהלים ישאו באחריות משפטית ליישום החוק והוראותיו.
  3. על בעל העסק לדרוש מלקוח מעשן שיכבה את הסיגריה ולסרב לתת לעבריין שירות. אם מעשן מסרב לכבות את הסיגריה המנהל של המקום או האחראי צריך להתקשר למוקד העירוני ולהזמין פקח.
  4. קנס משמעותי על עסקים שלא פועלים על פי הרשום לעיל או לא שמים שלטים גדולים ובולטים האוסרים את העישון: 5,000 שקלים (במקום 630 שקלים עד כה).
  5. קנס כואב ללקוח או בליין שייעשן במקום ציבורי: 1,000 שקלים (במקום 310 שקלים עד כה).
  6. קנס על הצבת מאפרה או כל כלי שיכול לשמש כמאפרה: 1,000 שקלים (עד היום לא היה קנס כזה)
  7. כל רשות מקומית חייבת לפרסם באתר האינטרנט שלה או בדרך ברורה אחרת, מספר של מוקד טלפוני שיהיה פעיל בכל שעות היממה כדי לקבל פניות של לקוחות.

מה הובהר בחוק?

הובהר שהעישון אסור, בין השאר, בכל מקום בו מגישים שתייה או מאכל.
הובהר שהאיסור כולל דיסקוטקים ומועדונים (דאנס-ברים, למשל).
הובהר שאין צורך בבקשה של האורח שלא ייעשנו במקום - אחריותו של המחזיק במקום לדאוג לזאת מראש.

מה לא חדש בחוק?

  1. אזורי עישון או פינות עישון אסורות. מותר לבעל העסק (אך אין הוא חייב) לבנות חדר נפרד שבו קיים אוורור נפרד כדי שישמש בתור חדר עישון. אסור שהעשן יהווה מטרד כלשהו לאזור העיקרי של המקום.
  2. עישון "על הבר" אסור!
  3. תליית שלטים בולטים המורים כל איסור העישון כל 10 מטרים של קיר (או כל 30 מטרים של קיר בקניון) - חובה!
  4. אסור לבעל העסק או למנהל העסק או למישהו מעובדיו לעשן במקום - בדיוק כמו שאסור ללקוחות.