גישות משלימות

ניתוח ובנייה - על ההבדל בין גישת Top-Down לבין גישת Bottom-up, על הפער בין אופן התייחסות הגולש באתר לזה של בונה האתר וגם קצת פילוסופיה.

כך רואה את מבנה האתר הגולש

  • וואי, מה זה האתר הזה?
  • מה יש כאן עבורי?
  • לאן כדאי לי לפנות?
  • הנה עמוד הבית. אה, גם חברים שלי עשו לייק!
  • הנה כמה דברים שמושכים את העין. אוקיי...
  • הנה תפריט הניווט - יופי , יש מדורים.
  • הנה מדור שמעניין אותי.
  • הנה פריט במדור שמעניין אותי.
  • הנה קישור לפריט מעניין נוסף.
  • הנה עוד קישור, בוא נראה.
  • מה יש במדורים האחרים?
  • בוא נחזור לעמוד הבית.
  • נראה לי אני נרשם לניוזלטר שלהם גם.

במילים אחרות, הגולש מנתח את האתר לחלקיו השונים, על מנת להבינו ולקבל את התמונה הכללית. התהליך דומה לפעולת נחיתה בה מתגלים הפרטים. השיטה המדעית בה מבצעים מהלך זה באופן מודע נקראת אסטרטגיית Top-down ובעברית: 'מלמעלה מטה'. אם אתם רוצים גם בארמית אז: 'מלעיל'.

כך רואה את מבנה האתר איש טכני

להלן סדר החלקים באתר כפי שהם בנויים באופן ארכיטקטוני בכל אתר אינטרנט וגם באתר דרופל. הסדר נכון לגבי כל שלבי הקמת אתר - מטרות, גילוי וניתוח, עיצוב פריסה, עיצוב תוכנה ובניית האתר בפועל.

  • ישויות ("סוגי עמודים")
  • יחסים בין הישויות
  • השדות של כל ישות
  • מדורים עם היבטים (רשימות פריטים)
  • עמוד הבית (כן... בסוף!)

כלומר, איש טכני (רצוי בעל לוגיקה בריאה) מייצר את החלקים השונים ומהם ממשיך ובונה חלקים מורכבים יותר. אט-אט ניתן לראות את האתר קורם עור וגידים. השיטה המדעית של מהלך הסינתזה הזה קרויה אסטרטגיית Bottom-up, בעברית 'מלמטה מעלה' ובארמית 'מלרע'.

אריסטו רואה דברים "מלמטה" ואפלטון "מלמעלה"

זה נכון לכל תחומי החיים, כולל הפיזיקה והמטפיזיקה, הסוציאליזציה, המוסר והפוליטיקה, תחומים שהיו כולם בחזרת פילוסופיה בתרבות היוונית העתיקה.

אפלטון (משמאל) מצביע על מקור הדברים ככאלו המגיעים מלמעלה ואריסטו מנסה להחזירו לקרקע.
2 נקודות למזהה את הצייר :)

אחת הביקורות המפורסמות של אריסטו על אפלטון מוסבת על דעותיו המדיניות ומופיעה בפוליטיקה ב להלן... בשביל אריסטו הפרט הוא הכול והוא שמתארגן בארגונים שעולים בדרגות השלמות עד שמופיעה צורת הארגון המקיף המספק את צרכיו כולם. עיני אפלטון [לעומת זו של אריסטו - א.ס] נשואות לחזיון המדינה האחידה, ואחידות זו אוכלת את אזרחיה. בעיני אריסטו אין המדינה אלא צירוף של אזרחיה על בתיהם ומשפחותיהם וכפריהם.

ח"י רוֹת, מורה-דרך בפילוסופיה היוונית, מאגנס, ירושלים 1960, עמ'' 88 - 89.
 

גישור בין שני כיווני המבט למטרת בנייה

עכשיו הגענו לקרל פופר, הבחורצ'יק שתמונתו מתנוססת בראש הכתבה. בפישוט גס וברדוקציה כמעט פושעת אניח לעצמי להתאים את דבריו להקשר שלנו. מה הוא אמר? הוא אמר משהו בסגנון הזה - אני דולה מהזיכרון שלי בשיעורי פילוסופיה מדינית, אני מבטיח שזה לא מדויק: "לא יכול להיות צבא שאין לו חיילים כשם שלא יכולים לשרת חיילים אלא בצבא".

זאת אומרת, תמונת המציאות מורכבת מהתייחסות כוללת משני הכיוונים, וכך ניתן לתפוס את הדבר. מחד, יש לנתח את צורכי האתר באמצעות תהליך הגילוי מלמעלה למטה על מנת לגלות את המבנה הנדרש לו המבוסס על סוגי תוכן כלליים ועל שדות אטומיים. מאידך, לא ניתן לבנות את האתר אלא מלמטה למעלה, שכן רשימה חייבת פריטים ברשימה, ופריט חייב שדות.

גישור בין שני כיווני המבט למטרת גלישה

דבר אחד זה לבנות את האתר נכון מבחינה לוגית ודבר שני זה לאפשר לגולש למצוא מה שהוא רוצה (או מאנחנו רוצים לגרום לו לחשוב שהוא רוצה). כאן מגיע תחום חוויית המשתמש החשוב כל כך.

שמישות מוצלחת מסייעת לגולש, בין תפקידיה הנוספים, לעלות ולרדת בסולמות האתר בנוחיות וגם לטייל הצדה, אם רוצים. טוב, זאת מטפורה, אבל אני אסביר:
לרדת - לנווט מתוך עמוד בית למדור מסוים וכן מתוך מדור מסוים לפריט מסוים
לעלות - לנווט מתוך פריט מסוים למדור אליו הוא שייך
לטייל - לשוטט בין פריטים שונים באתר באמצעות קישורים ישירים ותגיות מקטלגות

אמנם הלקוח - בעל האתר - רואה תמיד את האתר "מלמעלה" כמו שהגולש רואה אותו ברגע שהוא מגיע לעמוד הבית אבל רק אז ורק אם אכן הגיע לעמוד הבית. יש לזכור, שייתכן מאוד שהגולש הגיע דרך קישור לעמוד פנימי מסוים באתר (תוצאה ממנוע חיפוש, קישור שראה בפייסבוק, אימייל שנשלח אליו, וכדומה).

אז מי צריך להגיד קודם שלום, "זה שיורד או זה שעולה?"

בבואנו - מתכנני האתרים - להבין את הגולש ואת הלקוח (שמייצג, לפחות לדעתו, את הגולש הפוטנציאלי) עלינו להבחין בין שני כיווני הסתכלות על התוכן באתר. שני הכיוונים האלו משלימים, הם אינם סותרים, אך יש להבחין ביניהם כדי לעשות בשניהם שימוש מוצלח וכן להקטין את החיכוכים האפשריים בהבנת הבעיה ובפתרונות המוצעים לה.