נזקי העישון

מקורות עיקריים: דו"ח משרד הבריאות של ארה"ב (יוני 2006), Cancer Search UK
עזרו לי (אמיר סימן טוב) בתרגום והתאמה: איל נוה, עמית הריס

משרד הבריאות של ארה"ב קובע:

  1. לא קיימת חשיפה נטולת-סיכון לעישון כפוי: אפילו כמויות קטנות של עשן סיגריות יכולות לגרום נזקים לבריאות.
  2. הפרדה-לכאורה בין מעשנים ללא-מעשנים ("פינת עישון", "אזור עישון"), טיהור האוויר, ואוורור בניינים – כל הדרכים הללו אינן יעילות. שימוש בדרכים אלה משאיר את הלא-מעשנים חשופים לעשן. סביבה נטולת-עשן (מקום שהעישון אסור בו לחלוטין) היא הדרך היחידה להגן באופן מלא על מעשנים מסכנות העשן.

עשן הסיגריה כגורם ישיר לסרטן

עשן סיגריות הוכרז כ-קרצינוגן מוכח לבני-אדם (חומר הגורם לסרטן) על ידי ארבעה מוסדות רשמיים שונים:

  1. The U.S.Environmental Protection Agency - הסוכנות של ארה"ב לאיכות הסביבה
  2. The National Toxicology Program - התכנית של ארה"ב בעניין רעלים
  3. The International Agency for Research on Cancer - הסוכנות העולמית לחקר הסרטן
  4. The National Institute for Occupational Safety and Health - המוסד לבטיחות ולבריאות של ארה"ב

הרשות להגנת הסביבה בארה"ב סיווגה את העשן הנפלט לאוויר ממוצרי הטבק השונים כגורם מסרטן בדרגה ראשונה לבני אדם, ומשמעות הדבר: אין רמה בטוחה של עישון לה מותר להיחשף.

מרבית הרכיבים המזיקים המצויים בטבק, מצויים ברמות נמוכות אף בסיגריה בודדה, אולם כעבור חודשים ושנים, רבים מהם עשויים להצטבר לכמויות גבוהות בגוף הנחשף לעשן. זוהי הסיבה לכך שהסיכון בקרב מעשנים לחלות בסרטן ובמחלות אחרות מתגבר ככל שמעשנים יותר סיגריות ביום, ובמשך יותר שנים בהם מעשנים. בהשוואה ללא מעשנים, בנשימה ובדם של מעשנים מוצאים פי 2 יותר קדמיום, פי 4 יותר פולוניום 210 הרדיואקטיבי, פי 10 יותר בנזן ופי 10 יותר ארסן.

מדוע רמות הרעלים עולות?
בתאים שלנו ישנם חלבוני ניקוי הקרויים אנזימי ניקוי מרעלים (detoxification enzymes) המנקים כימיקלים מזיקים והופכים אותם לבלתי מזיקים. אך הכימיקלים המצויים בעשן הסיגריה, כמו קדמיום, יכולים לפגוע בחלבוני הניקוי ולהכניעם. לפיכך נזקק הגוף למספר שנים עד מספר עשורים כדי לסלק את הקדמיום מתוכו. כימיקלים אחרים כמו פורמלדהיד, אמוניה וציאניד מימני, הורגים את הריסים הקטנים המסלקים רעלנים מדרכי הנשימה. פירוש הדבר הוא שהרעלים בעשן מצטברים בריאות, בדם ובאיברים אחרים במשך הזמן.

אפקט הקוקטייל
כימיקלים בעשן עשויים להיות אף מסוכנים יותר כאשר הם מעורבבים יחדיו. הם יכולים להיקשר זה לזה ולהגביר עוד יותר את הסיכון לסרטן ולמחלות אחרות. לדוגמא, כימיקלים מסוימים בעשן הטבק עלולים לפגוע ישירות ב-DNA, כולל בגֵנים מרכזיים המגינים עלינו מפני סרטן. כימיקלים אלו כוללים בנזופירין, פולוניום 210, בנזן, אקרולאין וחנקות. בנוסף לכל הרעות האלה, הנזקים עשויים להיות חמורים יותר בבואם במגע עם כימיקלים אחרים. כרום, למשל, גורם לרעלים כמו בנזופירין להידבק בעוצמה רבה יותר ישירות ל-DNA ובכך להעלות את הסיכויים לנזק רציני. וכמו להבטיח שהגוף יינזק מן העשן ולא יוכל לתקנו - הרעלים ארסן, קדמיום וניקל מתערבים במערכות ההגנה של גופנו ומונעים מהן מלתקן נזקים בשרשרת ה-DNA. כתוצאה מכך עולה הסבירות שתאים שנפגמו יהפכו בסופו של דבר לתאים סרטניים.

עשן הסיגריה כגורם עקיף לסרטן

כימיקלים רבים בעשן הסיגריה אינם גורמים ישירים לסרטן, אך עשויים להזיק לבריאות בדרכים אחרות וכן לסייע לרעלים המסרטנים לגרום לסרטנים. בנוסף ל-69 הכימיקלים המסרטנים, עישון טבק מכיל מבחר רעלים מסוכנים אחרים ובכללם ציאניד מימני, חד תחמוצת הפחמן, חומצה חנקתית ואמוניה. רבים מכימיקלים אלו מצויים בכמויות גדולת ועלולים לגרום למחלות לב, מחלות ריאה ומחלות בדרכי הנשימה. דף זה יסקור חלק מרעלים אלו.

ציאניד מימני
מכל הכימיקלים המצויים בעשן הטבק, ציאניד מימני גורם את הנזק הגדול ביותר ללב ולכלי הדם. ציאניד מימני אינו גורם לסרטן, אך הוא מעלה את הסיכון של כימיקלים אחרים לגרום לסרטן בכך שהוא פוגע בריסים שבדרכי הנשימה. מדובר בשערות קטנטנות המרפדות את דרכי הנשימה ומסייעות להשליך החוצה מהגוף את הרעלנים. בשל הפגיעה בריסים, ציאניד מימני גורם לכימיקלים אחרים להיתקע בריאות ובדרכי הנשימה.

חד תחמוצת הפחמן
גז נטול צבע וריח המופיע כאשר אנו שורפים דלקים מבוססי פחמן, כמו, למשל, גז בישול או כמו דלק במנוע המכונית. גז רעיל זה מהווה בין 3% ל-5% מעשן הטבק! חד תחמוצת הפחמן נדבק לכדוריות הדם האדומות במקום החמצן, מפחית את יכולת הדם להסיע את החמצן, ובכך מונע מן האיברים את קבלת החמצן הנחוץ להם לשם תפקוד תקין. כמו ציאניד מימני, גם הוא הורג את הריסים של דרכי הנשימה המגנים מהרעלים ומפחית את יכולת הריאות להיפטר מהם. חד תחמוצת הפחמן, לכן, אינו גורם לסרטן באופן ישיר אך מאפשר לכימיקלים אחרים לגרום לסרטן ביתר קלות.

חומצה חנקתית
גז המצוי במפלט המכונית ובעשן הטבק. הגוף שלנו משתמש בחומצה חנקתית באופן טבעי לשם תשדורת בין תאים, אך בכמות זעירה ביותר. אולם, כמות גדולה, כמו שנמצאת בעשן הטבק, נחשבת לזיהום אוויר רציני. בכמות זו, פוגעת החומצה החנקתית באופן ישיר ברקמות וגורמת לדלקת בריאות. במצב נורמלי, הגוף שלנו מייצר כמות קטנה של חומצה חנקתית, אשר גורמת לדרכי הנשימה להתרחב - זוהי תופעה רגילה ובריאה. לעומת זאת, הכמות הגדולה של חומצה חנקתית משנה את דרך הפעולה הטבעית הזו בשני אופנים:
1. כאשר המעשן מעשן סיגריה, החומצה החנקתית מרחיבה את כלי הנשימה אף יותר, ומאפשרת לריאות לקלוט בקלות כמות גדולה של ניקוטין וכימיקלים אחרים.
2. הייצור העצמי הטבעי של חומצה חנקתית מדוכא אצל מעשנים ולכן, כאשר אדם הנוהג לעשן באופן קבוע אינו מעשן בפועל, נגרמת היצרות של דרכי הנשימה שלו. זוהי אחת הסיבות מדוע מעשנים סובלים לרוב מקשיי נשימה.

אמוניה
אמוניה היא גז בעל ריח חזק אשר גורם לגירוי והמשמש בחלק מחומרי ניקוי אסלה. מספר מחקרים מצאו שאמוניה מעצימה את כוח ההתמכרות לניקוטין. האמוניה משנה את הניקוטין לגז הנספג ביתר קלות בריאות, בדרכי הנשימה ובמחזור הדם. כמו חד תחמוצת הפחמן וציאניד מימני, גם האמוניה הורגת את הריסים שבדרכי הנשימה.

רעלים אחרים
עשן הטבק מכיל רעלים נוספים רבים המשפיעים באופן מזיק. חומרים אלו נישאים בכל הגוף באמצעות כלי הדם. כמו ציאניד מימני ואמוניה, גם גזים כמו דו תחמוצת הגופרית הורגים את הריסים בריאות, ובכך עוצרים את הריאות מלנקות החוצה את הכימיקלים המזיקים האחרים. כימיקלים כמו סולפיד מימן או פירידין גורמים לגירוי כלי הנשימה. טולון (Toluene) יכול להזיק לתאי המוח ולהשפיע על התפתחותם.

נזקים נוספים

הריאות ודרכי הנשימה
כאשר שואפים עשן, נגרמת פגיעה בדרכי הנשימה והריאות. כימיקלים כמו תחמוצת החנקן עשויים לגרום לכיווץ דרכי הנשימה, מאלצים את הריאות להתאמץ הרבה יותר ובכך מקשים על הנשימה. ציאניד מימני, חד תחמוצת הפחמן ואמוניה מחלישים את מנגנוני הניקוי המטהרים את הריאות ודרכי הנשימה מרעלנים. פירוש הדבר הוא שכימיקלים מסוכנים אחרים, וירוסים וחידקים הנשאפים פנימה לתוך הגוף נשארים בתוך הריאות. פולוניום 210 הרדיואקטיבי מצטבר בנקודה בה מתפצל קנה הנשימה לשתי הריאות. תהליך זה גורם לתאים המקומיים לספוג קרינה רבה בהרבה מן הרגיל. מן הריאות נספגים למחזור הדם הכימיקלים המסרטנים ורעלנים אחרים המצויים בטבק. רעלים אלו נישאים לכל חלקי הגוף.

הלב וכלי הדם
רבים מבין הרעלים המצויים בטבק, כמו למשל ארסן וציאניד מימני, עלולים להזיק באופן ישיר לתאים במערך הלב וכלי הדם שלו. ניקוטין וחד תחמוצת הפחמן גורמים לכיווץ כלי הדם. עישון גם מעלה את רמת הכולסטרול בדם, וכתוצאה מכך מעצים את הסיכון להיווצרות קרישי דם. גזים כמו חד תחמוצת הפחמן ותחמוצת החנקן מפחיתים את יכולת הנשיאה של חמצן בדם. הפחתה זו מורידה את כמות החמצן המגיעה למוח ולשאר האיברים, ומורידה את רמת האנרגיה בגוף.

ראיות אודות נזקי העישון

עישון מעלה במידה ניכרת את הסיכון לסרטן הריאות
מחקרים מאירופה, יפן וצפון אמריקה מראים כי 90% ממקרי סרטן הריאות נגרמים כתוצאה מעישון. בישראל נהרגים מעישון כפוי 30 אנשים בכל שבוע, 125 בחודש, 1,500 בשנה. עוד 8,500 ישראלים מתים מעישון מרצון בכל שנה - אדם אחד בכל שעה, 700 בחודש.

האנשים עם הסיכון הגבוה ביותר לחלות בסרטן הריאות
קשה לחשב במדויק את סיכונו של אדם ללקות בסרטן הריאות לפי כמות הסיגריות שהוא מעשן או לפי מספר שנות העישון. ובכל זאת: מחקרים מראים שהסיכון הגדול ביותר לסרטן הריאות הוא בקרב אלו שמעשנים את כמות הסיגריות הגדולה ביותר במשך התקופה הארוכה ביותר. עם זאת, אורכה של התקופה בה מעשנים הנו גורלי יותר מאשר כמות הסיגריות שמעשנים. מחקר של רופאים בריטיים מצא שאנשים אשר עישנו במשך 45 שנים, היו בסיכון גבוה פי 100 ללקות בסרטן הריאות מאשר אנשים שעישנו 15 שנים, מבלי להתחשב בהיותם מעשנים כבדים או בינוניים. עישון חפיסה ביום במשך 40 שנה מסוכן פי 8 מאשר עישון שתי חפיסות ביום במשך 20 שנה. הפחתת מספר הסיגריות שאתה מעשן יכולה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן הריאות. אולם, גם אם אנשים שעישנו מעט סיגריות ביום (בין סיגריה אחת לארבע) עדיין סבלו מסיכון גבוה הרבה יותר למות מסרטן הריאות וממחלות לב. מעשנים מזדמנים אשר לא עישנו מעולם באופן יומיומי, עדיין סבלו מסיכון גבוה יותר לרוב סוגי הסרטן, והכפילו את הסיכון לסרטן בשלפוחית השתן. ישנה גם ראיה לכך שהתחלת עישון בגיל צעיר, גורמת לסיכונים נוספים. מעשנים צעירים נפגעים מנזקי די אן איי שנגרמו בידי כימיקלים המצויים בעשן הסיגריה. כאשר הם נגמלים, יש להם רמות גבוהות יותר של נזקי די אן אי מאשר אנשים שהתחילו לעשן מאוחר יותר בחייהם.

עישון מעלה את הסיכונים למספר סוגי סרטן אחרים
עישון גם מעלה את הסיכון לסרטן בשלפוחית השתן, ברחם, בכליות, בגרון, בפה, בוושט, בלבלב, בקיבה, בכבד ובחלק מסוגי סרטן הדם. בדומה לסרטן הריאות, רוב הסיכונים האלו אף מתגברים עם מספר הסיגריות שמעשנים ועוד יותר מכך - עם התארכות תקופת העישון. עישון הוא הגורם העיקרי הניתן למניעה להתפתחות סרטן שלפוחית השתן. הסיכון של אדם מעשן ללקות בסרטן זה גבוה פי שלושה עד פי חמישה מהסיכוי של אדם נקי מעישון ללקות במחלה. עישון גורם לשניים מתוך שלושה מקרים של סרטן הערמונית בקרב גברים ולשליש ממקרים אלו בקרב נשים. עישון גם מכפיל את הסיכוי לסרטן בכליות. עישון הוא גם גורם סיכון מרכזי לסרטן הפה והוא הגורם הבלעדי לכמעט כל המקרים של מחלה זו. הראיות מצביעות על כך שעישון עשוי להעלות את הסיכון גם להתפתחות סרטן השד או סרטן המעי הגס, אולם מחקרים נוספים יידרשו כדי לקבוע זאת בביטחון.

הפסקת עישון עשויה להפחית את הסיכון שלך
מחקרים רבים הראו שהפסקת עישון עשויה להפחית באופן ניכר את הסיכון לסרטן המקושר לעישון, וככל שמפסיקים מוקדם יותר - כך ייטב. התוצאות האחרונות ממחקר הרופאים מראה שהפסקת עישון בגיל 50 הפחיתה בחצי את הפרש הסיכון לסרטן, בעוד שהפסקה בגיל 30 מנעה כמעט את כל הסיכון העודף במקרי סרטן מסוימים. ההשפעה של הפסקת עישון תלויה בסוג הסרטן. לדוגמה, עשר שנים לאחר שהפסיק לעשן, סיכונו של אדם ללקות בסרטן הריאות יורדים בכמחצית מהסיכון של מעשן. הסיכון המוגבר לסרטן הפה והגרון נעלמים לאחר כעשר שנים של הפסקת עישון. לעומת זאת, הסיכון לסרטן בלוטת השתן עדיין גבוה מהרגיל גם 20 שנה לאחר הפסקת העישון.

עשן סיגריות מכיל עשרות רכיבים מסרטנים
נכון להיום, מדענים אבחנו 69 סוגים שונים של רעלים מסרטנים בעישון טבק, כולל ארסֶן, בנזין, פורמלדהיד וקדמיום. מספר מחקרים מצאו קשר בין כימיקלים בעשן הסיגריות לבין סרטן, באמצעות חיפוש אחר עקבות שמותירים כימיקלים בגנים שלנו. לדוגמה, מחקר אחד הראה שבנזופירין, כימיקל המצוי בזפת הסיגריה, פוגם בגֵן מרכזי הקרוי P53. החוקרים מצאו שבחולי סרטן הריאות הגֵן P53 נפגע בדיוק באותו אופן כמו בניסויים.

סיגריות "לייט" גרועות כמו הסוגים הרגילים
סיגריות דלות זפת, אשר קרויות גם "לייט", מכילות רמות דומות של זפת וניקוטין, כמו סוגי סיגריות אחרים. ההבדל העיקרי מסתמך על מסננים (פילטרים). במסננים ישנם חורי אִוורור גדולים כדי לאפשר לאוויר נקי להתערבב בעשן, אך כמות העשן לא קטֵנה בשל כך. למרות שמכונות רשמיות לבדיקת סיגריות רושמות שיעורי זפת וניקוטין נמוכים יותר מאשר בסיגריות רגילות, שיעורים אלה לא מקבילים לשיעורים שמעשן אנושי שואף. חוקרים מצאו שאנשים שעישנו מותגים דלי זפת עישנו יותר, ובתדירות גבוהה יותר, כדי לספק את הצורך שלהם בניקוטין. לפי מחקר אחד, מעשני סיגריות דלי זפת, שאפו 80% יותר עשן, והיו בעלי שיעורים דומים של כימיקלים מסרטנים בדמם. הם אף עשויים לשאוף מעל כפליים יותר זפת וניקוטין, מאשר שואפים מעשני סיגריות שאינן מכונות "לייט". מבלי להתכוון, מעשנים משתמשים בשיטות אחרות להשיג כמות ניקוטין גדולה יותר מסיגריות דלות זפת, כמו סתימת המסנן עם האצבעות או בעזרת רוק. מחקר קנדי מראה שמעל מחצית מבדלי הסיגריה שנסקרו, היו עם מסננים סתומים.

אלכוהול ורכיבים אחרים מחמירים את השפעת העישון
מדענם מצאו ששילוב של טבק עם אלכוהול הנו גרוע ביותר ומעלה את הסיכוי לחלות בסרטן הפה, סרטן הוושט וסרטן הכבד. אלכוהול אינו גורם לבדו להתפתחות סרטן הקיבה, אך הוא יכול להחמיר את הסיכון למחלה זו בקרב מעשנים. מחקר אחד מצא שעישון ושתיית אלכוהול ביחד החמיר את הסיכון לסרטן הכבד פי 10. קבוצה ספרדית מצאה שמעשנים "כבדים" הנוהגים לשתות אלכוהול מעלים את הסיכון לסרטן הוושט עד פי 100. עישון גם נקשר עם גורמי סרטן אחרים, ומחריף את השפעותיהם. לדוגמה, הסיכון להתפתחות סרטן הריאות כתוצאה מחשיפה לרמות גבוהות של גז רדון הוא פי 25 אצל מעשנים מאשר בקרב לא מעשנים.

עישון כפוי גורם אף הוא לסרטן והורג אלפי אנשים בכל שנה
מספר מחקרים הראו שנשימת עשן של אנשים אחרים, גורמת לסרטן בקרב הלא מעשנים. עישון כפוי טומן בחובו מספר סוגי כימיקלים מסרטנים. רבים מכימיקלים אלו מוצגים בריכוז גבוה יותר מאשר בשאיפת העשן על ידי המעשן עצמו! מחקרים מצאו בעקביות שאנשים שאינם מעשנים מרצון אך בני הזוג של כל אחד מהם מעשן מרצון, סובלים מהגדלה של 20%-30% בסיכון לסרטן הריאות. אנשים שאינם מעשנים מרצון, החשופים לעישון כפוי בעבודה, סובלים מגידול של 12%-19% בסיכון לסרטן הריאות (למשל, מלצרים, ברמנים, DJs ועובדים במפעלים או במשרדים בהם לא מקפידים על איסור העישון). עישון כפוי גורם גם לבעיות בריאותיות אחרות בקרב אנשים שאינם מעשנים, כולל התפרצות אסתמה והתפתחות מחלות הקשורות בלב. מחקר אחד הראה שאפילו 30 דקות של חשיפה לעישון כפוי עשויה להפחית את זרימת הדם בלבו של אדם לא מעשן.

ילדים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לעישון כפוי
ילדים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד מפני שהם נושמים מהר יותר מאשר מבוגרים, והמערכת החיסונית שלהם מפותחת פחות. מחקר של קולג' הרופאים בבריטניה הראה שכ- 17,000 ילדים במדינתם מובאים לבתי החולים בכל שנה, בגלל מחלה הנגרמת מעישון כפוי. מחקר גדול שנערך בקרב 300,000 אנשים, מצא שהילדים שנחשפו בתדירות גבוהה לעשן סיגריות בבתיהם, היו בעלי סיכון גבוה לסרטן הריאות כמבוגרים. מחקר נוסף מצא שילדים המתגוררים בבית בו שני ההורים מעשנים, סבלו מסיכון גבוה ב-72% למחלות נשימה. מחקר שלישי מצא שחשיפת ילדים לעישון כפוי מעלה את רמת הסיכון בשליש ללקות בסרטן בלוטת השתן לכשיתבגרו. חשיפת ילדים לעישון כפוי מקושרת גם לטווח רחב של מצבים, כולל אסתמה, מוות בעריסה, דלקת קרום המוח, מחלות נפשיות ואוטיזם.

עישון בתקופת ההיריון עלול לפגוע בעובר
עישון במהלך היריון מעכב את זרימת הדם לשליה ולכן התזונה המגיעה לתינוק פחותה. כתוצאה מכך, אישה המעשנת בהיריונה תלד תינוק קטן יותר מאשר אישה שאינה מעשנת. כמו כן, משקל תינוק נמוך עשוי להוביל לסיכון גבוה יותר למחלות ומוות בינקות ובילדות המוקדמת. ישנה גם ראיה לכך שאישה הנחשפת לעישון כפוי במהלך ההיריון תוליד תינוק קטן יותר. עישון במהלך היריון נקשר גם לסיבוכי היריון אחרים, ובכללם הפלה, לידת מת, הפריה חוץ רחמית ומוות בעריסה. עישון עשוי לגרום גם לעיכוב בהתפתחות הפיזית והנפשית של הילד.

שימוש בטבק ללא עישון עשוי גם כן לגרום לסרטן
שימוש בטבק ללא עישון, בעיקר כלעיסת הטבק או שאיפתו, אינו מקובל בארץ אך חברות הטבק מנסות להכניסו בתור "תרופה לעישון". היזהרו מתפוח זה - גם הוא מורעל! מחקרים רבים מראים ששימוש בטבק ללא עישון יכול לגרום לסרטן הפה ולסרטן הלבלב. אחד המחקרים מצא שאנשים המשתמשים בטבק ללא עישון, היו בסיכון גבוה כמעט פי 50 לסרטן הפה, מאשר אלו שלא לעסו או שאפו טבק. הכימיקלים המסוכנים ביותר בטבק ללא עישון נקראים TSNA - ראשי תיבות של - tobacco specific nitrosamines. בדיקה מצאה כי אנשים המשתמשים בטבק ללא עישון, חושפים עצמם עד פי אלף לTSNA מאשר אלו שאינם משתמשים בטבק כלל, ועד פי 50 מאשר מעשנים. שימוש בטבק ללא עישון הנו פעולה ממכרת גם היא כמו עישון רגיל של סיגריות. כמה מחקרים העלו שכמות הניקוטין הנספגת משימוש בטבק שאינו עישון, אף גדולה (פי שלושה עד פי ארבעה) מאשר על ידי עישון סיגריה. הניקוטין נספג גם לאט יותר, ונשאר במחזור הדם למשך זמן ארוך יותר.